הדיפה מגושמתתגובה אוטומטית לכל מה שאנו נחשפים אליו, ואשר אינו תואם את היכולת הרגילה שלנו.הדיפה מגושמת היא תגובה אוטומטית, תגובה צפויה לכל מה שנחשפים אליו ואינו תואם את היכולת הרגילה. יש צורות ביטוי רבות למגושמות של התגובה הזאת. הביטוי הנפוץ ביותר הוא "לא". אדם נחשף להצעה כלשהי ומגיב ב"לא", לעיתים עוד בטרם שמע על מה מדובר: "אין לי זמן," "אין לי כסף," "לא בא לי" ועוד. אנשים כאלה אינם מבחינים בין "אין לי כסף לצאת לסרט עם ידידה", לבין "אין לי כסף למסע סביב העולם ביאכטה מפוארת"; כלומר, אינם מבחינים בין זבוב לפיל ומגיבים באותה צורה לשני דברים שונים לחלוטין. או בנוסח מעט שונה - המגושמות מתבטאת לעתים בכך שתגובה אל דבר, שאיננו בגדר יכולתנו ברגע זה, מחסלת גם את מה שאנו כן יכולים לעשות. אם צעירה, לדוגמה, שמתייגעת מאוד בטיפול בתינוקה, יכולה ליפול למשכב: כאשר תחוש ברע, יימצא בלית ברירה מי שיטפל בתינוק במקומה; אך המחלה מונעת ממנה גם עיסוקים אחרים שיכלו להיות לה. אם מתוחכמת יותר לא תזדקק לאמצעי מגושם כמו מחלה כדי לנוח מעט מן התינוק, אלא תעניק לעצמה הפוגות שונות ומגוונות. מדי פעם תפקיד את הפעוט לזמן-מה בידיים נאמנות - ותצא לקניות, לטיול, לבילוי או למנוחה. קשה לי עם זה,כרגעגרסה אחרת לאותה תגובה היא אבחון מגושם כמו "זה קשה", עם סימן קריאה במקום "קשה לי עם זה, לפי שעה". לדוגמה, כאשר מישהו מייצר אבחון מגושם כמו "מתמטיקה היא מקצוע קשה", האבחון הופך כביכול לעובדה מוצקה, ואין יותר משא ומתן. מוטב להבהיר נקודה חשובה זו. כאשר אדם יודע שאינו יכול להפוך לגבוה הוא לא ישאף להיות כדורסלן וגם לא ינסה לשנות זאת. כך גם מי שאינו מבחין היטב בין תחושת אי-יכולת לבין אי-יכולת, ומי שסבור שמה שהוא מרגיש משקף היטב את המציאות, כלומר, אם הוא מרגיש קושי, הוא סבור שזה אכן קשה ולא מנסה אפילו לשנות זאת. לעיתים הוא עושה כמה מחוות של שינוי ומודיע לעצמו ולאחרים - ניסיתי וזה לא הצליח ומסיק שזה, אכן לא נתון לשינוי, ובכך הוא רק מחזק אצל עצמו את האבחון שבין כך נעוץ כבר במוחו ומחסל עבורו את הסיכוי לשינוי. זהו "נזק מוחי", נפוץ ביותר שכולא את האדם בצינוק של התכנות אוטומאטי שלו. ישנם רבים המדשדשים עשרות שנים באותה כיתה. כאילו שהזמן פסח עליהם. הדיפה מגושמת והתרבות הלומדתבתרבות הלומדת, לעומת זאת, יש התייחסות מדויקת יותר ליחס בין מה שמצוי ביכולת העכשווית - לבין מה שמצוי בשדה ההזדמנויות. כלומר, האדם מבין שיש לו קושי במתמטיקה מפני שעדיין אינו יודע את המקצוע, ולאו דווקא משום שמדובר במקצוע קשה במיוחד. כך יש סיכוי שאם יחליט להתקדם וללמוד מתמטיקה, ויעשה זאת בהדרגה ובהתמדה - הוא יגלה שיכולתו מתפתחת, ומה שהיה קשה בשבילו בהתחלה, הולך והופך לקל. אפשר לומר שההיפך מהדיפה מגושמת הוא המאמץ לדייק! זהו הצמצום המרבי שבו נעשה בדיוק את מה שאנו יכולים לעשות. לא יותר, אך גם לא פחות. בבית הספר לידידות בשיטת הפסיכולוג רפי יעקובי במקום אבחון פסיכולוגי נבחן יחד את שדה האפשרויות ונגלה מה מצוי במאגר היכולות במטרה ליצור שינוי אמיתי בזמן קצר יחסית. פנו אלינו עכשיו לקבלת מידע נוסף. יתכן ותרצו לקרוא גם על "הדחקה". |