מה אני מציע במקום אבחון פסיכולוגי?

אני מציע לסרוק את הנוף האנושי ושדה האפשרויות. ראשית, נתייחס אל מאגר היכולות המצוי ברשותו של כל אחד. כלומר, נתבונן בכל מה שהוא עושה: החל בעבודה - וכלה במיני תחביבים ושאר עיסוקים ביומיום. נתייחס גם אל כל מה שהאדם עשה עד כה, בעבר. כלומר, נתייחס אל מצב הצבירה שלו, אל מה שמצוי במאגר היכולות שלו.

לא פעם, המצוי הינו החמצה של הרצוי והאפשרי. על כן נשקיף על מרחב ההזדמנויות שהאדם נחשף אליו. ברור שהעולם מכיל הרבה יותר אפשרויות מכפי שנוכל אי פעם למצות. על כן נעסוק בשאלה המרתקת, מה דורשת טובתו של אותו אדם, מה כדאי לו ומה ידידותי בשבילו. לשם כך יש ללמוד איך לנפות את ההזדמנויות, ולבחור מתוכן את מה שיאפשר לו ביטוי מקסימאלי של היכולת הגלומה בו. זו איננה בחירה בין טוב לרע, אלא בין טוב לטוב יותר.

הרעיון שמאחורי קידום היכולת, במקום טיפול בבעיות, הוא לנתב את הכוחות אל המטרה - השגת שינוי - בצורה יעילה וחסכונית, משום שאנו רותמים את כל הכוחות הגלומים באדם ללימוד ולהתנסות מעשית, בלי להתעכב על טיפול בבעיותיו.

הלימוד כאמצעי

באמצעות לימוד מחוללים שינוי. לימוד פירושו לא להסתפק בעשייה של דברים שרגילים ואוהבים לעשות, אלא לעסוק גם במה שעדיין לא אוהבים לעשות עד שמגיעים ליכולת ליהנות ולאהוב. מי שמתמיד לעשות רק מה שהוא אוהב ורגיל לעשות, נוטה למחזר את עצמו ולהישאר תקוע במקום. לעתים הוא נע הצידה, במקום קדימה; כלומר, מתחיל לבנות יכולת - וזונח אותה, מתחיל משהו חדש, זונח גם אותו, וכן הלאה. בכל פעם הוא מואס במה שיש לו, וחושק במשהו חדש. לעומת זאת, מי שמתמיד בלימוד - מעצב את זהותו ומפיק שינויים רצויים: לא מספיק ללמוד נהיגה, צריך גם להתרגל לנהוג ברכב. לא די ללמוד לנגן, אלא להתמיד בנגינה. לא די להוריד במשקל, יש לשמור על עיצוב אופטימאלי של הגוף ועל תחזוקו היומיומי.

סימפטומים

הפסיכולוגיה העתיקה את החשיבה הרפואית, המתמקדת בתסמיני המחלות כדי לטפל בחולים. לפיכך, בתרבות הטיפולית האדם מוגדר במושגים של פתולוגיה והפרעות: הוא חרדתי, נוירוטי, דיסלקטי וכדומה.

בבית-הספר לידידות, הדגש הוא לא על הסימפטומים - אלא על התייחסות ליכולותיו של האדם. מגדירים אותו על-פי מה שהוא עושה במקצועו, במצבו המשפחתי ובתחביביו. בשיטה זו, היחס לסימפטומים הוא כאל תופעות לוואי האופייניות לתחילת הדרך.

כלומר, תחילת תהליך הלימוד של יכולת חדשה יהיה לעתים טעון בקושי ובסימפטומים אחדים; אך בהמשך, כאשר היכולת מתבססת ומשתבצת בשאר מרכיבי הזהות - הסימפטומים נעלמים, ובמקומם באה הנאה וסיפוק ממתן ביטוי ליכולות.

רבים נחפזים לאבחן עצמם מתוך התגובה התחושתית המיידית הראשונית -  "זה לא בשבילי" - ומוותרים על השינוי. לעומת זאת, בתרבות הלומדת עוקפים את הסימפטומים ומתמידים לעשות את מה שכן יכולים, עד להשגת השינוי.

בבית הספר לידידות בשיטת הפסיכולוג רפי יעקובי במקום טיפול פסיכולוגי "רגיל" נבחן יחד את שדה האפשרויות ונגלה מה מצוי במאגר היכולות במטרה ליצור שינוי אמיתי בזמן קצר יחסית. פנו אלינו עכשיו לקבלת מידע נוסף.