רווקות כרונית והפסיכולוגיה המסורתית

הפסיכולוגיה המסורתית מניחה שאירוע טראומטי חייב להשפיע על החיים...ואילו אני רואה בזה סרבנות למידה. כי הבעיה איננה באירוע הטראומתי דווקא, אלא בהרגל שנוצר לאחר מכן ונתקבע. כך שזו התמודדות עם הרגל ותו לא. לעבור מנטישה לאימון, מחרדה לביטחון -ישנם, כמובן, בני מזל שנולדו לתוך אמון וביטחון. כל האחרים אמורים להשקיע בלימוד ובהתנסות עד להפקת שינוי בהרגשה.
למשל, תאונת אופנוע. פציעה וחבלה. ברכיבה לאחר מכן, צפויה תגובת חרדה משתקת. יש שיתנו לתחושת החרדה להכתיב החלטה שלא לרכוב יותר על אופנוע. התגובה תתקבע, והתחושות יכתיבו שלא לעלות יותר לעולם על אופנוע. אך יש שיעשו "דווקא", יעלו על האופנוע, יגבירו בהדרגה את המהירות ותוך זמן לא ארוך  תחושת החרדה תתנדף ותוחלף בתחושות שונות לחלוטין.

(יהיה מי שיאמר שזו דווקא דוגמה לסרבנות למידה ואי-הפקת לקחים מן הניסיון. אולי הוא צודק. מה שרק מראה עד כמה האבחון התחושתי והשיפוטים הנובעים ממנו תובעים מאתנו תשומת לב מיוחדת, לבחור במה שידידותי לנו.)

בית ספר לידידות לרווקים כרוניים

הרווקה הכרונית בבית הספר לידידות פסולה לעדות אודות גברים. העובדה שהגיעה עד הלום ללא חבר לחיים מעידה עליה שאין לה אבחנה טובה לגבי מי מתאים ומי לא, ואין לה יכולת לקיים זוגיות. המנגנון התחושתי השולט בה מתעתע וכך היא תמצא עצמה נמשכת לגברים מוגבלים כמותה, ותסלוד מגברים בעלי יכולת זוגית או תיפסל על ידם כשיזהו עד כמה היא מוגבלת.
מי שיודעת לאהוב, כלומר, להכיל עוד אדם בנוסף אל עצמה, ולקיים יחסים מספקים לאורך זמן עם בן זוג, חבר, אולי אצלה המנגנון התחושתי והרגשי יהיה אמין. כלומר, אם היא תחוש דחייה כלפי מישהו, זו עדות לכך שהוא דוחה, כגון שלא התרחץ חודשים אחדים וממש קשה לעמוד במחיצתו, ולא שהיא מוגבלת ביכולת האהבה שלה...

בבית הספר לידידות בשיטת הפסיכולוג רפי יעקובי נחליף את דרכי ההכרויות הרגילות על ידי בחינה משותפת של שדה האפשרויות ונגלה מה מצוי במאגר היכולות במטרה ליצור שינוי אמיתי בזמן קצר יחסית. פנו אלינו עכשיו לקבלת מידע נוסף.