פירות ים ויכולת למידה ידידותיתזהו שדה הפעולה העיקרי של התרבות הלומדת: היכולת להוסיף לעצמך יכולת שלא הייתה טמונה בתרבותך, או ב"תכנות המוקדם" שלך קודם לכן, והיכולת לחולל שינוי רגשי ותחושתי. רכיבה על אופנוע למשל. (אני מרבה להמליץ על שעורי רכיבה על אופנוע. מן הסתם משום שאני עצמי מכור לרכב הזה, אך בעיקר משום שניתן להפיק באמצעותו לימוד של שינוי מהיר. לפעמים תוך כדי שעור אחד. היא(מסתבר משום מה, שאני ממליץ על כך לנשים יותר מאשר לגברים. במיוחד לנשים שלא רכבו על אופניים או על גלגיליות) עולה על הרכב בשיעור הראשון, מלאת פחד, ותוך דקות, הפחד מתחלף בהנאה, כמעט ילדותית, של נהיגת רכב. לא פעם, מי שטעם את השינוי הרגשי והתחושתי הזה, מבין מתוך התנסות פשוטה שניתן , בעזרת פעולה מכוונת ,ליצור שינוי, מתניע את עצמו לעוד תחומים ומפיק גם בהם שינויים רצויים). בדומה לכך, סלידה הופכת לחיבה ואצל למדנים מופלגים תחושות של שנאה מתחלפות באהבה. למידה ומסקנות על פי תחושותנתעכב עוד לרגע על ה"איך" מתבצעת פעולת למידה ואיך מחוללים אותה. האבחון התחושתי מחבל בסיכוי ללמוד דבר מה חדש ושונה. למשל, מי שחונך לסלוד ממאכלי ים, ניצב מול צלחת של חסילונים ברוטב חמאה ושום. יודעי דבר, יודעים שמדובר במאכל טעים ביותר אך גיבורנו, מן הסתם, יחוש סלידה ותו לא. התחושה הזו כמובן צפויה בהחלט, על פי חינוכו. אם הוא מסיק על פי תחושותיו ש"זה", המאכל, הינו מגעיל, פירושו של דבר שמנגנון התחושות שלו מטמטם את מוחו. במקרה הזה הנזק אולי לא גדול כל כך והוא יישאר מוגבל להרגלי האכילה שרכש אצל אמו. באותו האופן, הרווקה הכרונית מרגישה דחייה או שעמום נוכח הגבר שמנסה לעורר את חיבתה אליו, פוסלת אותו ונותרת רווקה. הלמדן, לעומת זאת, מזהה כמובן גם הוא, את תחושות הסלידה שלו, אך מניח שהללו נובעות מהרגלי חינוכו, והוא מקפיד שלא לאבחן את האוכל על פי תחושות אלו. הוא מניח שהמאכל הזה טעים, משום שהוא סורק את הנוף ומגלה אנשים האוכלים זאת לתיאבון. על כן, מי שרוצה להעניק לעצמו את הסיכוי לשינוי, חייב לעקוף את תחושותיו ולנסות להגיע לטעם שחשים האנשים היודעים ליהנות מחסילונים בחמאה ושום. כלומר, להתרכז בטעם המצוי במאכל. ברור שאם הוא שב ומתרכז דווקא בתחושות הצפויות הוא מונע מעצמו לדעת דבר וחצי דבר על מה שמצוי בצלחתו. רק כאשר הוא מצליח לשים את תחושותיו הצפויות במעין סוגריים, כגורם מרעיש המפריע לו להתרכז, יכולת הריכוז המשופרת שלו מאפשרת לו לחוש מעט מן הטעם של המאכל. כמובן התחושות הישנות והמוכרות, כמו שפת אם, מקננות עדיין בירכתי מוחו. אך הוא יתרכז דווקא בבדל התחושה של הטעם של המאכל. הוא יזהה שהתחוללה תנודה בתחושת הטעם. אמנם המאכל עדין לא טעים לו, אך גם לא מעורר סלידה עזה. מכאן עליו להקפיד להתרכז בתוספת של התנודה בתחושות הטעם המגיעות מן המאכל. כלומר, שמפעם לפעם, קל לו יותר לאכול, ואחר כך, עוד יותר קל, עד שלבסוף זה ממש טעים לו. השינוי הושלם. תחושת הסלידה התחלפה בהנאה. הוא הבין כי הניסיון להפיק שינוי אינו יכול להיות חד פעמי. כל לימוד תובע את הזמן והמאמץ שלו. הוא מתפנה לחולל עוד ועוד שינויים רצויים בחייו.
בבית הספר לידידות בשיטת הפסיכולוג רפי יעקובי במקום אבחון פסיכולוגי נבחן יחד את שדה האפשרויות ונגלה מה מצוי במאגר היכולות במטרה ליצור שינוי אמיתי בזמן קצר יחסית. פנו אלינו עכשיו לקבלת מידע נוסף.
|