דף הבית /  מאמרים /  חשיבה פוליטית /  הרהורים על החורבן

האם ניתן היה למנוע חורבן?

אקדים לומר שנאלץ לעסוק בנושאים שהם בגדר "פרות קדושות", שהדעה עליהם מקובעת. עם רמזים עבים לעבר פוליטיקה. והרי ידוע שאין דרך קלה יותר להסתכסך בה מאשר דיון פוליטי. ראה תוכניות הפופוליטיקה למינן וישיבות הכנסת... על כן אזדרז להוסיף שאין לי שום ידיעה בנושא ובוודאי שלא בקיאות. אלו רק הרהורים, השערות, רסיסי מחשבות, או כפי שאני נוהג לכנות זאת באתר שלי -דגדוגי מחשבה. אני בסך-הכול מבקש לעורר מחשבה. שהמחשבה לא תיתקע על שירטון דעה מקובעת כזו או אחרת. שתהליך הלימוד והחשיפה לעוד נתונים לא ייפסק ובמקום מחזור מדשדש וצפוי, לעורר אולי לימוד והפקת לקחים. כך שאם משהו בהמשך נראה למישהו, מאוד לא נכון, זה אכן, בהחלט יכול להיות גם לא נכון.

תוך כדי קריאה במגילת איכה, על תיאורי החורבן בשפה היפהפייה של התנ"ך, שקעתי בשרעפים. אני רוצה לנצל את היתרון של הזמן הרב שעבר מאז החורבן ההוא ולנצל את נקודת הראות שיש בה פרספקטיבה שמן הסתם לא הייתה בידי מי שלקח חלק באירועים ההם ולעורר כמה שאלות מטרידות.

חורבן וסרבנות למידה

ישנם כמובן הרבה סברות מדוע אירע, מה שאירע. עבודה זרה, גזירות השלטון, שנאת חינם וסיבת הסיבות - מפני חטאינו גלינו מארצנו. זו כמובן הגרסה הדתית אשר אגב מצויה בכל הדתות ובכל הדורות. כל אימת שקורה אסון אנשי הדת תולים אותו בחטאי האדם ובחרון אפו של האל.  אסון הצונאמי אירע משום שהמוסלמים התחילו להתהולל, ואצלנו האסונות נגרמים בגלל, אי שמירת שבת, בגלל ההתנתקות, בגלל מצעד הגאווה. כאילו שאם כולם ילכו אל בתי הכנסת, הכנסיות והמסגדים, לא יהיו אסונות. וכאילו שחורבן הבית היה אסון טבע ולא טעות אנוש.

אני סבור שלא מפני חטאנו גלינו מארצנו, אלא בגלל סרבנות הלמידה והצמדות אגוצנטרית אל גחמותינו מתוך התעלמות מהנוף המורכב של המציאות. ובמרחק של זמן די מזעזע לגלות שיצאנו כנגד המעצמות האדירות של אותה תקופה. ואין זה משנה כרגע אם זו מעצמת בבל, יוון, או האימפריה הרומית. שריטה קלה באימפריה לעומת חורבן גדול ונורא לנו. זה שמישהו חשב שיש לו סיבה מוצדקת לא משנה את המציאות של כוחות לא שקולים. ילד יוצא באימפולס של רגע, לבעוט במשאית דוהרת בכביש.

מרד בר כוכבא

אם ניטול לרגע את הסיסמה הידועה: בכביש אל תהיה צודק - היה חכם! נוכל לומר כי בעבר, היינו, אולי צודקים, אך לא כל כך חכמים...
אז היו הסיבות אשר היו נסכים אולי שמוטב היה אלמלא פרץ המרד. אך הוא פרץ. ואנו מגיעים אל בין המצרים, נפרצו חומות ירושלים והעיר החלה להיחרב. נמשיך להקשות ולשאול: האם ניתן היה לעצור את תהליך החורבן גם אחרי שהתחיל? להכריז על כניעה, או להשיג הפסקת אש?... לא שיש לי תשובה לשאלה הזו. אך מטריד לחשוב על סדרי הגודל של האסון. כידוע, זה לא נעצר. נפרצו החומות הפנימיות, בית המקדש נחרב וחרבה ירושלים כולה. מעניין מאוד שרבי יוחנן בן זכאי ביקש מן הרשויות היתר לצאת את ירושלים עם פמליה של עוד כמה חכמים והוא הקים ביבנה מרכז יהודי. התקיימה פעילות שוטפת של הסנהדרין הגדולה, ובקהילות גדולות, הייתה סנהדרין קטנה לניהול המקומי. חיי הקהילה השתלבו יפה בחיי הרוח והדת.

בשלב הזה, אם נעשה מעין הנהלת חשבונות קטנה, ירושלים אכן חרבה וגם בית המקדש, אך הארץ לא חרבה עדין והישוב היהודי לא נכחד. הרומאים מבחינתם השלימו את עבודתם והיו אולי שבים לביתם. היישוב היהודי בארץ עדין היה גדול ומבוסס ואולי אפשר היה לכשישקע האבק, לשקם את ירושלים ואולי להקים בעיר שוב, מקדש זעיר, שאף הוא יגדל בהרגה. ואולי עם שקיעת האימפריה הרומית, להרים ראש ולשגשג שוב... וכך היינו חוסכים מעצמנו, אולי, אלפיים שנות גלות...

והנה, וזה אולי המזעזע מכל, כמה עשרות שנים לאחר מכן, פרץ מרד בר כוכבא בתמיכה הדוקה של רבי עקיבא. והמרד הזה סתם את הגולל של הישוב היהודי בארץ לאלפיים שנה. הנחתנו על עצמנו חורבן מלא. כי אחריו כבר באמת חרבה הארץ.

למה נחשבתי אפיקורוס בילדותי?

אספר לכם אנקדוטה מתקופת התיכון. סיפור מן הגמרא, לא זכור לי מאיזו מסכת. מעשה בחסיד שגנח מלבו, (היינו היה חולה) ואמרו הרופאים שישתה חלב עיזים וירפא. אך הימים היו ימי מרד בר כוכבא והסנהדרין פסק שאסור לגדל בהמה דקה בארץ ישראל. (את כל העצים גדעו לצורך דייק ומצור. כידוע הפרות מלחחות עשב אך העיזים אוכלות גם עלים מן העצים. על מנת לשמור על השתילים הרכים שנשתלו וטרם גדלו הוציאו תקנה האוסרת על גידול בהמה דקה). ולגבי אותו חסיד פסקו שיקשור עז אל מיטתו ושיאכיל אותה מכפו.

שני דברים קרו לי בעקבות הסיפור. האחד - התפעלתי כיצד החכמים ידעו אז להוציא תקנה לטובת הכלל, עם היתר ליוצאים מן הכלל, לעומת הרבנות של היום שהיא מאובנת, מגושמת, צייקנית וקטנונית...

אמרתי זאת וזכיתי לכינוי "אפיקורס", מפי הרב. והשני - שהתחוור לי עד כמה הייתה הארץ חרבה ושוממה כתוצאה מן המרד.
היהודים נהרגו, הוגלו, נמכרו לעבדים. אלמלא המרד ייתכן שלא היינו נוטשים את הארץ ולא היה עלינו לעשות "קם-בק" מפרך כל כך לאחר אלפיים שנות היעדרות. היינו שומרים על רצף זהותי לאומי בארצנו עד עצם היום הזה. אפשר לומר שכל צרותינו מאז הקמת המדינה הינן תולדה של החורבן המוחלט אחרי מרד בר כוכבא. נסו לשער כמה קשה לדרוש את זכות השיבה לאחר אלפיים שנה?, ראו כמה זה בלתי אפשרי להעניק זכות שיבה לפליטים הערביים רק מזה כמה עשרות שנים, שאנו גרים עדין בבתיהם והם חיים עדין במחנות הפליטים...

בבית הספר לידידות בשיטת הפסיכולוג רפי יעקובי במקום טיפול פסיכולוגי "רגיל" נבחן יחד את שדה האפשרויות ונגלה מה מצוי במאגר היכולות במטרה ליצור שינוי אמיתי בזמן קצר יחסית. פנו אלינו עכשיו לקבלת מידע נוסף.

 

חדשות ועדכונים

עדכונים שוטפים

ושאלות ותשובות בפורום

 

מעכשיו גם בפייסבוק

http://www.facebook.com/TheFriendshipSchool

 

תפריט ראשי

בית

רפי וספריו

תמצית השיטה

לקסיקון

מאמרים

פורום

צור קשר

English

כל הזכויות שמורות לבית ספר לידידות תדהר 4,הרצליה טל: 09-9514097, rafi_y@netvision.net.il                           . שיווק באינטרנט LinkAlon