"אני פסיכולוג מזה שנים רבות. חונכתי וגדלתי אל תוך המקצוע כפסיכולוג קליני-פסיכו-דינאמי.
במאמץ המתמיד לשרת את לקוחותיי, נוכחתי בהדרגה לדעת שהמתכונת הטיפולית - שעיקרה אבחון וטיפול בבעיות בסימפטומים - הופכת בדרך כלל לחממה של קיבעון ודשדוש מתסכל. עם הזמן אף הגעתי למסקנה המצערת, שאפילו אם אנשים השתנו בתקופת הטיפול, השינוי קרה למרות הטיפול, ולא בזכותו."

טיפול פסיכולוגי - מה רע בזה?

כלומר, אלה שהגיעו עם דחפי צמיחה והתפתחות עזים ונחושים, המשיכו להתפתח - גם אם ניאותו לציית לצו התרבות הטיפולית, דהיינו להעלות זיכרונות, לדבר על מה שמעסיק אותם ולתאר בפרוט רב את תחושותיהם ורגשותיהם. אולם אלו שהגיעו לטיפול כשהם נושאים קושי התפתחותי כלשהו, וישבו לתאר בפרטים את מחושיהם ותסכולם נוכח מטפל קשוב ואוהד רק דשדשו ומחזרו את מעצוריהם. הם נטו לרוב להגדיר את עצמם כבעלי בעיות, עם שלל תובנות אודות הסיבות המסבירות ומצדיקות את שלל הבעיות והטיפול הפך למרכז עיסוקם. ליתר דיוק, מרבית השיטות משרתות את המצוי והנפוץ בטבע האנושי ובכך תורמות לקיבעונו ולצמצום עולמו ומחבלות באפשרות השינוי. פה ושם יש גישה היוצרת מטריית אשליה של שינוי.

למי שקשה לו עם זה שאני מתקיף את אמונתו בפסיכולוגיה אוסיף מיד שאיני מסתפק בהתקפה אלא יצרתי שיטה הרבה יותר יעילה ואני חייב לנסות לחלוק אותה איתכם. מציע רכישה של כלים ההולמים את מיצוי הפוטנציאל האנושי ומאפשרת לו גם להיחשף לעולם מגוון ומשתנה תדיר, להתמצא בו ואף להשפיע על עיצובו.

אימון והקשר לידידות

יכול להיות שהייתי בין המאמנים הראשונים בעולם. יצרתי שיטה חדשה, מקורית לחלוטין, שכיניתי בשם "בית-ספר לידידות". המונח "בית-ספר" מייצג את הלמידה, במקום טיפול, כאמצעי להפקת שינוי - ואילו "ידידות" היא מקצוע, שרצוי ללמוד אותו מוקדם ככל האפשר. מקצוע הידידות הוא תשתית להצלחה בכל מה שתלוי בקיום מערכות יחסים - בין בני זוג, בין הורים וילדים, בעסקים וגם בין מדינות. במלים אחרות, השיטה גובלת בתפיסת עולם; כמו כן, היא מטפחת צורת חשיבה שמאפשרת להפיק מהמוח את מיטבו.

עד כה הוצאתי לאור חמישה ספרים, רבי מכר: "בית ספר לידידות", "הפסיכולוג כידיד", "ידידות עם ילדים", "להיות זוג" ו"שינוי ידידותי". בכל הספרים שלי תחת כל כותרת אני בעצם מלמד לחשוב.

ידידות והפסיכותרפיה המסורתית

בגישה הטיפולית המסורתית, נוהגים לחפש בקפדנות כל מיני תסמינים המעידים על קיום בעיה. קוראים לזה אבחון פסיכולוגי. מנסים גם לחקור ולהבין מה הסיבה להיווצרות הבעיה, ואחר כך מנסים לטפל בה. סדר הדברים המסורתי הוא כזה שקודם חייבים, כביכול, לסמן את הבעיה, להבין את מקורותיה, לסלק אותה - ורק אז אפשר להתקדם הלאה. אבל כך, לאמתו של דבר, מתבזבז מאמץ אדיר, שמסב למטופל נזק זהותי: הוא מעצב את זהותו כבעל בעיות, הנזקק לטיפול.

החשיבה המנתחת, האנליטית, היא מצוינת כאשר אנו עוסקים במכשירי חשמל או במנועי מכוניות. זיהוי התקלה ואיתור מקורותיה אכן מספק לנו את הפיתרון לתיקון. מאידך התייחסות לבני אדם תובעת סוג אחר של חשיבה. היא תובעת חשיבה ידידותית ויצירתית. בבית-הספר לידידות אנו ערים לכך שהמציאות היא רבת-פנים ומרובת משעולים כל-כך, שאפשר למצוא בה ערוצי פתרון יצירתיים יותר. אנו מבצעים מעין מעקף על הסימפטום, או על מה שמוגדר כ"בעיה", ונעים בנחישות דווקא לקראת מטרה ידידותית. מי שפועל כך, מגלה עד מהרה שההתנסות החדשה, שמפתחת את יכולתו, מחליפה את הסימפטום. מה שהיה קשה - הופך לקל. מה שהיה כרוך בפחד, מתחלף בהנאה, וכדומה.
השיטה הוכיחה עצמה כיעילה להפליא, ובמרבית המקרים אף הוליכה לשינוי תוך זמן קצר. היא צמחה מתוך הניסיון העשיר והמגוון שנרכש בעבודה רבת-שנים, ואגרה הצלחות מוכחות בשטח.
אמנם, מי שהתרגל לחיות שנים רבות בתרבות הלא-לומדת, קשה בהתחלה לרכוש את כלי החשיבה הידידותית, בדיוק כפי שלמבוגר קשה, בדרך כלל, להתחיל ללמוד שפה זרה.

בבית הספר לידידות בשיטת הפסיכולוג רפי יעקובי במקום אבחון פסיכולוגי נבחן יחד את שדה האפשרויות ונגלה מה מצוי במאגר היכולות במטרה ליצור שינוי אמיתי בזמן קצר יחסית. פנו אלינו עכשיו לקבלת מידע נוסף.